מאמרים

המבנה האנטומי של המפרק הגלנויומרלי מאפשר טווחי תנועה גדולים ומגוונים אשר באים על חשבון היציבות. אי לכך יציבות הכתף מתבססת על מספר מבנים נוספים בינם מבנים סטטיים כמו הלברום והרצועות הגלנויומרליות, ודינמיים כגון שרירי הrotator cuff 1. מפרק הכתף נוטה לפריקות יותר מכל מפרק אחר בגוף עם היארעות של 8-17/100000 כל שנה1,2. פריקת כתף אקוטית קדמית היא הנפוצה ביותר מבין פריקות הכתף ותופסת כ 96% מכלל הפריקות1,2. ישנו מגוון פגיעות נלוות לפריקת כתף הנפוצות הינן: פגיעה בחלקו הקדמי של הלברום- Bankart lesion, ושבר דחיסה של ראש היומרוס- Hill Sachs lesion. הפגיעה שמקושרת לרוב עם פריקות חוזרות היא הפגיעה בחלקו הקדמי של הלברום2. האוכלוסייה שסובלת לרוב מפריקות כתף מורכבת מצעירים פעילים בין הגילאים 21-30 ונשים מבוגרות בין הגילאים 61-80. צעירים לרוב פורקים את הכף כתוצאה מטראומה אשר מתרחשת לעיתים קרובות בזמן ספורט ואילו נשים מבוגרות פורקות כתוצאה מנפילה על יד מושטת2. אחוזים שונים של נשנות הפריקה תוארו בספרות בינם אף נתונים גבוהים כגון294%. במחקר האורך הארוך ביותר שנעשה (25 שנה) Hovelius et al מצאו שיעור הפריקות החוזרות באוכלוסייה שבין הגילאים 12-25 היה כ250%. טיפול ניתוחי (open surgical techniques) לתיקון הפגיעה בלברום נחשב מוצלח ואחריו תוארו אחוזים נמוכים של פריקות חוזרות. עם השנים פותחו הניתוחים הארטרוסקופים אשר סיפקו מענה הרבה פחות פולשני כאשר המטרה הינה תיקון הפגיעה בלברום ושיפור היציבות המבנית של המפרק2. בעבר ניתוח בוצע במצבים כרוניים ולאחר פריקות חוזרות, אך בהתחשב באחוזי הנשנות הגבוהים בעיקר בקרב צעירים פעילים ישנה מחלוקת לגבי עדיפות לאחת השיטות2. אין מידע מספק לגבי המחשבה שבטוח לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר טיפול שמרני כשהכתף חזרה פחות או יותר לנורמה מבחינה כח וטווחי תנועה וקיים סיכון גדול לפריקה חוזרת1.

הרבה נשים בגיל הפוריות רוצות להתחיל או להמשיך לעסוק בספורט. וזאת כדי לשמור על בריאותן ועל איכות חייהן. ההנחיה הרפואית הנהוגה הייתה שעל נשים אשר פעילות גופנית לפני ההריון להוריד את מידת המאמץ בזמן ההריון. ועל נשים שלא היו פעיולת לפני ההריון להמנע מלהתחיל תוכנית אימוים מאמצת. הנחיות אלו מקורן בחשש שפעילות גופנית עלולה לסכן את האישה ההרה ואת העובר. מעדיות עדכניות עולה שפעילות גופנית מתונה (אירובית ואנאירובית) אינה פוגעת בתוצאות ההריון או ביצירת חלב האם.

שימוש בגירויים חשמליים תואר כבר ב1670 (ז'אן שוואמרדם). ב1971 יעקב קוץ (מדען רוסי) טען שיתכן וגירוי חשמלי יעיל יותר מכיווץ רצוני לשיפור כח. גירוי חשמלי מוטורי מוגדר כמתן גירוי חשמלי לסרוגין בתדרים גבוהים HZ40-50 דרך אלקטרודות שטח מעל נקודות מוטוריות.

קבלת החלטות הינו מושג רחב המתייחס לתהליך בחירת פעולה מסוימת מבין מספר אופציות. קבלת החלטות בתחום הבריאות זהו תהליך מורכב מפני ש: ישנם דברים רבים לקחת בחשבון במטפל צריך להשתמש בידע רב הסביבה הטיפולית נוטה להיות דינאמית לעיתים ישנו חוסר באינפורמציה רלוונטית או חסר בהירות